ישנו סיפור המובא בספר 'ופריו מתוק' על מרק טעים מאוד שילמד אותנו כיצד ניתן להשכין שלום בתוך הבית ולגרום נחת רוח לאשה.


יום אחד מסר מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצוק"ל שיﬠור כללי בישיבת מיר, והיה נוכח בהיכל הישיבה אורח מאמריקה, מאלו שלמדו אצל הגר"ח בﬠיירת מיר שבאירופה, ובא לירושלים לביקור בישיבה. אחרי תפילת מנחה, לקח אותו ר' חיים לביתו. מיד בבואם לבית, בישר ר' חיים לרבנית ואמר 'חנה מרים, ב"ה יש לנו היום אורח לארוחת צהריים'. .


הם התיישבו לאכול, והרבנית הגישה מנות מרק, לר' חיים ולאורח. ר' חיים  מתחיל לאכול בזריזות, וכשסיים ביקש מהרבנית מנה נוספת. עד שהאורח מסתדר עם המנה הראשונה, ר' חיים גומר כבר את המנה השנייה, ומבקש עוד אחת... ואח"כ אומר לה שוב 'זה מאוד טעים, אולי אפשר לקבל עוד מנה'...
ויהי המראה לפלא בﬠיני האורח, עד שלא עצר ברוחו ושאל  את ר' חיים: 'הרי אנו מכירים עוד מצעירותינו, בימים שכמעט ולא היה הדרת גאונו טועם מאומה, ולא ייחס שום חשיבות לאוכל. ברצוני לשאול, האם כך ראוי לאדם  רם המעלה, מרביץ תורה מפורסם, לנהוג - עוד מנה ועוד מנה?!...'


אמר לו ר' חיים: בוא ואסביר לך: אתה צריך להבין, שהמרק שהיא עושה, הוא ה'שיעור כללי' שלה! כשאני מכין שיעור, ואני אומר את השיעור, ובא אחר כך מישהו ואומר 'השיעור היה כל כך טוב, אולי הראש ישיבה יכול לחזור על השיעור עוד פעם...' - באיזו שמחה אני מתמלא בליבי. ואם עוד אחד בא ואומר לי כך. ודאי שזה מוסיף לי עוד שמחה, אפילו כשמדובר בבחור צעיר בן 16 .


והיא, הבה ונתבונן, מה השיעור שהיא מכינה, ואיך היא מכינה. את מנת המרק הזו היא הכינה בקלות?! מהבוקר היא טורחת להכין. תחילה הלכה לקנות את הירקות, להביאם ולקלפם. אחר כך, הרי לפﬠמים קורה שאין גז, וקשה להשיג בכל השכונה וצריך לטלפן להזמין דחוף, ועוד כמה וכמה טרחות היא טרחה עד שזכתה לראות את המרק מוכן... וזה השיעור שלה, עם כל הטרחה שמסביב... כאשר אני אומר לה 'עוד פעם לחזור על השיעור' ו'עוד פעם לחזור על השיעור' - המלכתי אותה ב'נחת רוח' עצומה!


נו, מה דעתכם  איך היה המרק?!  לי הוא היה טעים מאוד, מקווה שגם לכם.  שיהיה לכולנו  לשֹובע!